מסתבר כי פורסם מסמך של הפרקליטות הבא להצדיק את הרשעת זדורוב.
https://docs.google.com/document/d/1hOyF6aGM1s2LBaXqas-qLeqw37MPKebwn4Xg30-meVA/edit?pref=2&pli=1
ראשית: "שני שופטי הרוב הבהירו שהם בכלל לא התלבטו וזה אפילו לא מקרה גבולי. שופט המיעוט כתב שהאפשרות שזדורוב הורשע על לא עוול בכפו 'מחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה', ולכן הוא התלבט מאוד וכמעט הרשיע, אבל בסוף החליט לזכות.". - אם יסתבר באחריתו של דבר שהמדובר אמנם בהרשעת-שוא, - יְלָמְדוּ דברים אלה - דוקא הם, - דברים חמורים על מערכת המשפט.
סעיף 1, - "זדורוב התוודה על הרצח בפני מדובב בתא המעצר באופן מפורט ועקבי שיורד לפרטים".
ע"פ פירסומים בעיתונות משנת 2009 מדובב אחר מזה שבעניינו של זדורוב ספר שמדובבו של זדורוב התוודה בפניו שהוא חף מפשע. הנ"ל, המכונה ד', ספר ע"פ הכתבה: "המדובב, המכונה ארתור, אמר לד': 'ביני ובינך, הוא חף מפשע. קיבלתי מהם הרבה. אם לא אני, אין להם תיק בכלל'.", "על פי העדות אמר ארתור לד': 'הוא אמר לי אני זה שתפר אותו. אם לא אני, אין להם תיק בכלל. אמרתי לו מה הכוונה שלך? והוא אמר אני זה שתדרכתי אותו במה להודות ואיך להודות, ולהביא אותו למצב שכן יודה. אבל אני משביע אותך שאתה לא מספר לאף אחד, ביני ובינך, הוא חף מפשע'.", "ד' המשיך וסיפר 'שאלתי אותו איך יש לך מצפון לעשות את זה? והוא ענה: קיבלתי מהם הרבה. אני לא יכול לעשות טעות עכשיו, אבל אם לא אני אין להם תיק בכלל. אני מרחם עליו. קשה לי עם זה שהוא חף מפשע ונכנס למאסר עולם'.", "לדברי העד ד', המדובב ארתור סיפר לו כי צוות החקירה ביקש ממנו ללחוץ כמה שיותר על זדורוב ולהכניס לו כמה שיותר מלים לפה ולעמוד על המניע שהילדים הציקו לו וקללו אותו", "לדבריו, המדובב שיתף אותו בסודו הגדול כיוון שארתור הוא 'לא בן אדם שיש לו ראש כמוני או כמוך. הוא לא יכול לשתוק על משהו מסיבה אחת שהכדורים שהוא אוכל לא יתנו לאדם כזה לשתוק'". כתבה נוספת מספרת את סיפור הדרך שבה הגיעה עוה"ד אל המדובב.
מדובב נוסף שאמור היה להעיד על אותם הדברים חזר בו לאחר שהביע חשש להשלכות. "המדובב, שבעבר ריצה עונש מאסר בתא הסמוך לתאו של 'ארתור', יצר קשר עם עו"ד גליל שפיגל, ובשיחה שהתקיימה ביניהם ביוני האחרון, סיפר לה כי 'ארתור' התוודה לפניו ואמר: 'זה תיק חארטה. הוא חף מפשע. אני השתמשתי איתו בשיטת דיבוב מסוימת, הדרכתי אותו למסור הודאה. קיבלתי אינפורמציה על התיק, סובבתי אותו איך שרציתי'.", "מאוחר יותר אמרה ל-ynet [עוה"ד שפיגל] כי כשהגיעה להכין אותו לעדות, שמעה ממנו דברים שהדהימו אותה. 'הוא ממש התנצל לפניי, אך אמר שלא יוכל להעיד...'", - "בדיון שהתקיים מול ממלא מקום נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט יצחק כהן, והשופטים חיים גלפז ואסתר הלמן, הודיע העד: 'אני רוצה לעזור בסיפור הזה, אבל יש דברים שאני לא יכול להגיד'". - "בשלב מאוחר יותר, הסביר: 'אני צריך לקחת בחשבון את עצמי, שיש לי ארבעה ילדים ושליש של שש שנים, או את רומן זדורוב. אני חייב לחשוב על עצמי ואני לא יכול להעיד'". - "בהמשך, התרצה המדובב והחליט לאשר את הדברים שאמר לשפיגל בשיחה ביניהם. כשנשאל האם אמר שהמדובב "ארתור" טען כי זדורוב חף מפשע, השיב "לא אפרט, אך התשובה היא כן'.".
בכתבה נוספת מסופר כי - "לטענת שפיגל, [- עורכת-דינו של זדורוב, אז] מדובבים שפנו אליה אמרו כי 'ארתור', האסיר המדובב בפניו התוודה רומן זדורוב שרצח את הנערה תאיר ראדה, זוכה לטובות הנאה מהמשטרה בכדי שלא יחזור בו מעדותו", וכי - "...מדובב בשם י"ד פנה אליה [אל עורכת-הדין שפיגל] וסיפר על ההטבות שלהן זוכה 'ארתור', הטבות שלטענתו ניתנו מחשש ש'יפוצץ את התיק' של חקירת רצח תאיר ראדה".
סעיף 5, - "זדורוב הכיר הרבה מאוד פרטים אודות זירת הרצח, שמי שאינו הרוצח לא יכול היה לדעת אותם". הדברים ממקדם רלוונטיים גם לענין זה.
בפרט: סעיף 5 ז', - "הוא ידע לומר שתאיר לא הותקפה מינית, והתעקש לא להודות בכך לכל אורך חקירותיו". - ככל שעולה מששודר במסגרת "צל של אמת", - מצב הדברים הוא הפוך. - (!) הוא חזר והתייחס לכך שלא אנס את המנוחה, - מתוך חשש ברור שהוא עשוי להיות מואשם בכך. - המצב הוא לכאורה שבנקודה זו קיים קושי לעניין עצם העובדה שהפרקליטות מבקשת לטעון את המצוטט לעיל כאמור.
סעיף 7, - "בזירת הרצח לא היתה ראייה אחת אפילו שקושרת מישהו מהמורים או התלמידים לרצח, והשומר מעיד שלא נכנס אדם זר לביה"ס, מה שמחזק את המסקנה שהרוצח הוא אדם שהכיר את ביה"ס". - ראשית, - אף אחד מהמורים או התלמידים לא רצח את תאיר. למה לבלבל עם עובדות לא רלוונטיות? - שנית, - שוב ע"פ "צל של אמת", - אחת הנערות (דאז) ספרה שראתה בחדר השירותים דמות אשר אם-אינני-טועה תואמת את תאורו של א.ח. באשר לאופן התחפשותה של זוגתו-דאז, - הרוצחת קרוב לודאי. - מכיון שהמדובר במי שלבשה בגד כְּשֶׁל תלמידה במקום, סביר שהטעתה את השומר בכך, - ולדברי העדה הרלוונטית תאמה התנהגותה החריגה-במקצת את סיפור המעשה של א.ח. ואת אופיה וכוונותיה של זוגתו בהתאם לכך. בנוסף, - א.ק. הכירה את בית הספר, - היא למדה שם קדם לכן, ע"פ דבריה היא בראיון לאיילה חסון בערוץ 10.
לחלק השני באותו מסמך: ("עובדות האמת")
סעיף 2, - "השופטים במחוזי ושופטי הרוב בעליון קבעו שהשאלה מה סוג הלהב של הסכין היא לא שאלה חשובה בתיק הזה". אופייני לפרקליטות ולראש הסתום דְשָׁם. - אולי שאלה חשובה, אולי לא שאלה חשובה. אבל למה קבעו מה שקבעו? זאת הנקודה ולכך אין התייחסות. (על פניה, ולמעלה מכך לכאורה, השאלה דוקא חשובה, האם מישהו מניח שזדורוב רצח את זאדה בסכין אחד ואח"כ חתך עובר אורח את הגופה בסכין אחר? או כי השתמש זדורוב בסכין אחד ואח"כ שלף סכין נוסף בלא-כל-התייחסות-לצורך-הבהיר-לעזב-את-המקום-במהירות ופגע בנרצחת בו גם כן? אם זדורוב הוא הרוצח, בהיר לכאורה כי יש להניח כי לא נעשה שימוש אלא בסכין אחד. אם נרצחה הנערה ע"י רוצחת צמאת-דם ומשובשת-בדעתה יתכן והכינה זו יותר מסכין אחת; - גם אז אין הדבר סביר, וגם אין סיבה להניח כן.)
סעיף 3, - "כל 6 השופטים במחוזי ובעליון, כולל שופט המיעוט שזיכה, קבעו שההודאות נמסרו מרצונו החופשי של זדורוב ומבלי שהופעל עליו לחץ חיצוני פסול". - שוב, - את מי זה מעניין מה קבעו השופטים? השאלה למה, - ולכך צריך להתייחס.
- "כל החקירות וכן ההתוודות בפני המדובב הוקלטו, וצפייה בקלטות מעלה שאין שום ראיה שהחוקרים רמזו לו על ממצאי הזירה. זדורוב כלל לא טוען שהשתילו את הפרטים בחקירות, אלא כי ניחש אותם באופן לוגי לאחר שניסה 'לחשוב כמו רוצח'". - לא מדובר על כך שהחוקרים רמזו לו במתכוון דווקא - ככל שהבנתי, - אלא על כך שאפשרו לו להבין בשוגג. למעלה מכך, כְּשֶׁדֻבָּר קדם, - ניתן היה להבין שדווקא המדובב הוא שֶׁיִדֵּעַ את זדורוב, ולאו דוקא בידיעת המשטרה. - לעניין האמירה כי טען שנחש את הפרטים כאמור לעיל, - מצבו המנטלי של זדורוב בתקופה שבה מסר את הודאתו היה כזה שעשוי היה שלא להיות מודע דווקא לשנמסרו לו הפרטים הרלוונטיים מעם המדובב ונודעו לו ממנו. - הוא לא בהכרח צריך היה להיות ער למקור הדברים כשנמסרו לו, - אם נמסרו, - ובמצב כזה שבו לא ברור לו עצמו מנין הדברים סביר, - דומה, - כי בצר לו ינסה להעלות הסברים ע"מ להשיב הן לעצמו והן לאחרים. זדורוב אינו אדם מבריק ולא פקח או חכם במידה יוצאת דפן וסביר כי הסבריו ימצאו - בהתאם, - יתכן אפילו בנאליים בהתאם לנסיבות.
סעיף 5, - "טענה: מומחה של ההגנה קבע שהסימנים על מכנסיה של תאיר כלל לא היו טביעות נעל. האמת: כל השופטים דחו את קביעתו של המומחה וקבעו שאכן מדובר בטביעת נעל.". - א. ה-"טענה" לא בדיוק סותרת את ה-"אמת". נא לתשומת לב הפרקליטים. ב. - המדובר פחות-או-יותר במומחה מס' 1 בעולם. אז שוב, - השאלה לא מה אמרו השופטים, אם זדורוב חף מפשע אף אחד מהם לא יֵצֵא טוב, - אין ספק, - השאלה היא מה הביא את אותם שופטים לאותן מסקנות. - מי שמקבל באופן עוור דברים רק משום ששופטים סמכו עליו ידיהם זכה בספק למותר האדם. - אין הסברים לגופו של עניין.
סעיף 7, - "הרצח התרחש מהר מאוד, כנראה תוך כדי מאבק, וזדורוב מודאג מאיזו 'תקלה' שתסבך אותו ומכך שבכל רגע יכולה תלמידה להיכנס לשירותים". - נכון מאד, - אם באמת זדורוב הוא הרוצח, - אז למה הוא רצח אותה?
סעיף 8, - "טענה: שלושה נערים שהיו בקצרין נסעו במונית ואחד אמר "מה עשיתי". מצאו אצלם חולצה עם דם. הוא בטח הרוצח. האמת: המשטרה איתרה את הנערים, ולאחר שנחקרו נשללה לחלוטין מעורבותם. לא נמצאה כל חולצה מוכתמת בדם.". מה זה קשור? הם לא הרוצחים. אין בעיה.
סעיף 9, - "טענה: לזדורוב לא היה מניע לרצוח את תאיר ראדה, בעוד החברות שלה היו מסוכסכות איתה". שוב, - מסיטים את תשומת הלב, - חברות שהיו מסוכסכות איתה אולי לא התאבלו מרה על מותה, אבל לא בהן דברים אמורים.
- "לא חייבים להוכיח מניע כדי להרשיע אדם בעבירה", - נא לתשומת לב. - זה ראש דפוק של משפטנים. יכול להיות שֶׁקָיָים דִּין כזה, - את מי זה מעניין? השאלה היא לענין המציאות, - (- !) עד-כמה האשמה אמנם מסתברת מן הבחינה ההגיונית? - זה לא דבר שתלוי בחוקים ופסיקות של בתי-משפט.
- "מניע אפשרי נוסף שהעלה אחד השופטים היה 'אין מניע' שקשה לנו להבין אותו, ונובע מהרצון שלו 'לחוש את ההרגשה' של הרצח, מה שמתיישב עם החיפוש שלו אחרי סרטי 'סנאף'". - כמה נפלא! - "אין מניע" כמניע.
סעיף 11, - "כל השופטים, כולל שופט המיעוט, מסכימים שכדי להרשיע לא חייבים לפתור כל חידה ולענות על כל שאלה שנשארה. לא חייבים להרכיב את כל הפאזל, מספיק שמי שמתבונן בפאזל מרחוק יוכל לקבוע בוודאות: אני רואה בית, אני רואה עץ, אני רואה שמיים. לא צריך שהפאזל יהיה שלם, צריך שהוא ייתן תמונה מספקת.". מקובל. - נכון. השאלה היא עד כמה השופטים אחראיים ועד כמה הם באמת רואים בית או עץ, או שמים, - או - שהם מְעַיְינִים בַּפְּסִיקָה ושם כתוב שהם רואים בית או עץ, - או אולי שמים, - ואז גם אם הם לא בדיוק דומים לרוברט רדפורד, - מי הם שישברו לה את המלה?
ראשית: "שני שופטי הרוב הבהירו שהם בכלל לא התלבטו וזה אפילו לא מקרה גבולי. שופט המיעוט כתב שהאפשרות שזדורוב הורשע על לא עוול בכפו 'מחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה', ולכן הוא התלבט מאוד וכמעט הרשיע, אבל בסוף החליט לזכות.". - אם יסתבר באחריתו של דבר שהמדובר אמנם בהרשעת-שוא, - יְלָמְדוּ דברים אלה - דוקא הם, - דברים חמורים על מערכת המשפט.
סעיף 1, - "זדורוב התוודה על הרצח בפני מדובב בתא המעצר באופן מפורט ועקבי שיורד לפרטים".
ע"פ פירסומים בעיתונות משנת 2009 מדובב אחר מזה שבעניינו של זדורוב ספר שמדובבו של זדורוב התוודה בפניו שהוא חף מפשע. הנ"ל, המכונה ד', ספר ע"פ הכתבה: "המדובב, המכונה ארתור, אמר לד': 'ביני ובינך, הוא חף מפשע. קיבלתי מהם הרבה. אם לא אני, אין להם תיק בכלל'.", "על פי העדות אמר ארתור לד': 'הוא אמר לי אני זה שתפר אותו. אם לא אני, אין להם תיק בכלל. אמרתי לו מה הכוונה שלך? והוא אמר אני זה שתדרכתי אותו במה להודות ואיך להודות, ולהביא אותו למצב שכן יודה. אבל אני משביע אותך שאתה לא מספר לאף אחד, ביני ובינך, הוא חף מפשע'.", "ד' המשיך וסיפר 'שאלתי אותו איך יש לך מצפון לעשות את זה? והוא ענה: קיבלתי מהם הרבה. אני לא יכול לעשות טעות עכשיו, אבל אם לא אני אין להם תיק בכלל. אני מרחם עליו. קשה לי עם זה שהוא חף מפשע ונכנס למאסר עולם'.", "לדברי העד ד', המדובב ארתור סיפר לו כי צוות החקירה ביקש ממנו ללחוץ כמה שיותר על זדורוב ולהכניס לו כמה שיותר מלים לפה ולעמוד על המניע שהילדים הציקו לו וקללו אותו", "לדבריו, המדובב שיתף אותו בסודו הגדול כיוון שארתור הוא 'לא בן אדם שיש לו ראש כמוני או כמוך. הוא לא יכול לשתוק על משהו מסיבה אחת שהכדורים שהוא אוכל לא יתנו לאדם כזה לשתוק'". כתבה נוספת מספרת את סיפור הדרך שבה הגיעה עוה"ד אל המדובב.
מדובב נוסף שאמור היה להעיד על אותם הדברים חזר בו לאחר שהביע חשש להשלכות. "המדובב, שבעבר ריצה עונש מאסר בתא הסמוך לתאו של 'ארתור', יצר קשר עם עו"ד גליל שפיגל, ובשיחה שהתקיימה ביניהם ביוני האחרון, סיפר לה כי 'ארתור' התוודה לפניו ואמר: 'זה תיק חארטה. הוא חף מפשע. אני השתמשתי איתו בשיטת דיבוב מסוימת, הדרכתי אותו למסור הודאה. קיבלתי אינפורמציה על התיק, סובבתי אותו איך שרציתי'.", "מאוחר יותר אמרה ל-ynet [עוה"ד שפיגל] כי כשהגיעה להכין אותו לעדות, שמעה ממנו דברים שהדהימו אותה. 'הוא ממש התנצל לפניי, אך אמר שלא יוכל להעיד...'", - "בדיון שהתקיים מול ממלא מקום נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט יצחק כהן, והשופטים חיים גלפז ואסתר הלמן, הודיע העד: 'אני רוצה לעזור בסיפור הזה, אבל יש דברים שאני לא יכול להגיד'". - "בשלב מאוחר יותר, הסביר: 'אני צריך לקחת בחשבון את עצמי, שיש לי ארבעה ילדים ושליש של שש שנים, או את רומן זדורוב. אני חייב לחשוב על עצמי ואני לא יכול להעיד'". - "בהמשך, התרצה המדובב והחליט לאשר את הדברים שאמר לשפיגל בשיחה ביניהם. כשנשאל האם אמר שהמדובב "ארתור" טען כי זדורוב חף מפשע, השיב "לא אפרט, אך התשובה היא כן'.".
בכתבה נוספת מסופר כי - "לטענת שפיגל, [- עורכת-דינו של זדורוב, אז] מדובבים שפנו אליה אמרו כי 'ארתור', האסיר המדובב בפניו התוודה רומן זדורוב שרצח את הנערה תאיר ראדה, זוכה לטובות הנאה מהמשטרה בכדי שלא יחזור בו מעדותו", וכי - "...מדובב בשם י"ד פנה אליה [אל עורכת-הדין שפיגל] וסיפר על ההטבות שלהן זוכה 'ארתור', הטבות שלטענתו ניתנו מחשש ש'יפוצץ את התיק' של חקירת רצח תאיר ראדה".
סעיף 5, - "זדורוב הכיר הרבה מאוד פרטים אודות זירת הרצח, שמי שאינו הרוצח לא יכול היה לדעת אותם". הדברים ממקדם רלוונטיים גם לענין זה.
בפרט: סעיף 5 ז', - "הוא ידע לומר שתאיר לא הותקפה מינית, והתעקש לא להודות בכך לכל אורך חקירותיו". - ככל שעולה מששודר במסגרת "צל של אמת", - מצב הדברים הוא הפוך. - (!) הוא חזר והתייחס לכך שלא אנס את המנוחה, - מתוך חשש ברור שהוא עשוי להיות מואשם בכך. - המצב הוא לכאורה שבנקודה זו קיים קושי לעניין עצם העובדה שהפרקליטות מבקשת לטעון את המצוטט לעיל כאמור.
סעיף 7, - "בזירת הרצח לא היתה ראייה אחת אפילו שקושרת מישהו מהמורים או התלמידים לרצח, והשומר מעיד שלא נכנס אדם זר לביה"ס, מה שמחזק את המסקנה שהרוצח הוא אדם שהכיר את ביה"ס". - ראשית, - אף אחד מהמורים או התלמידים לא רצח את תאיר. למה לבלבל עם עובדות לא רלוונטיות? - שנית, - שוב ע"פ "צל של אמת", - אחת הנערות (דאז) ספרה שראתה בחדר השירותים דמות אשר אם-אינני-טועה תואמת את תאורו של א.ח. באשר לאופן התחפשותה של זוגתו-דאז, - הרוצחת קרוב לודאי. - מכיון שהמדובר במי שלבשה בגד כְּשֶׁל תלמידה במקום, סביר שהטעתה את השומר בכך, - ולדברי העדה הרלוונטית תאמה התנהגותה החריגה-במקצת את סיפור המעשה של א.ח. ואת אופיה וכוונותיה של זוגתו בהתאם לכך. בנוסף, - א.ק. הכירה את בית הספר, - היא למדה שם קדם לכן, ע"פ דבריה היא בראיון לאיילה חסון בערוץ 10.
לחלק השני באותו מסמך: ("עובדות האמת")
סעיף 2, - "השופטים במחוזי ושופטי הרוב בעליון קבעו שהשאלה מה סוג הלהב של הסכין היא לא שאלה חשובה בתיק הזה". אופייני לפרקליטות ולראש הסתום דְשָׁם. - אולי שאלה חשובה, אולי לא שאלה חשובה. אבל למה קבעו מה שקבעו? זאת הנקודה ולכך אין התייחסות. (על פניה, ולמעלה מכך לכאורה, השאלה דוקא חשובה, האם מישהו מניח שזדורוב רצח את זאדה בסכין אחד ואח"כ חתך עובר אורח את הגופה בסכין אחר? או כי השתמש זדורוב בסכין אחד ואח"כ שלף סכין נוסף בלא-כל-התייחסות-לצורך-הבהיר-לעזב-את-המקום-במהירות ופגע בנרצחת בו גם כן? אם זדורוב הוא הרוצח, בהיר לכאורה כי יש להניח כי לא נעשה שימוש אלא בסכין אחד. אם נרצחה הנערה ע"י רוצחת צמאת-דם ומשובשת-בדעתה יתכן והכינה זו יותר מסכין אחת; - גם אז אין הדבר סביר, וגם אין סיבה להניח כן.)
סעיף 3, - "כל 6 השופטים במחוזי ובעליון, כולל שופט המיעוט שזיכה, קבעו שההודאות נמסרו מרצונו החופשי של זדורוב ומבלי שהופעל עליו לחץ חיצוני פסול". - שוב, - את מי זה מעניין מה קבעו השופטים? השאלה למה, - ולכך צריך להתייחס.
- "כל החקירות וכן ההתוודות בפני המדובב הוקלטו, וצפייה בקלטות מעלה שאין שום ראיה שהחוקרים רמזו לו על ממצאי הזירה. זדורוב כלל לא טוען שהשתילו את הפרטים בחקירות, אלא כי ניחש אותם באופן לוגי לאחר שניסה 'לחשוב כמו רוצח'". - לא מדובר על כך שהחוקרים רמזו לו במתכוון דווקא - ככל שהבנתי, - אלא על כך שאפשרו לו להבין בשוגג. למעלה מכך, כְּשֶׁדֻבָּר קדם, - ניתן היה להבין שדווקא המדובב הוא שֶׁיִדֵּעַ את זדורוב, ולאו דוקא בידיעת המשטרה. - לעניין האמירה כי טען שנחש את הפרטים כאמור לעיל, - מצבו המנטלי של זדורוב בתקופה שבה מסר את הודאתו היה כזה שעשוי היה שלא להיות מודע דווקא לשנמסרו לו הפרטים הרלוונטיים מעם המדובב ונודעו לו ממנו. - הוא לא בהכרח צריך היה להיות ער למקור הדברים כשנמסרו לו, - אם נמסרו, - ובמצב כזה שבו לא ברור לו עצמו מנין הדברים סביר, - דומה, - כי בצר לו ינסה להעלות הסברים ע"מ להשיב הן לעצמו והן לאחרים. זדורוב אינו אדם מבריק ולא פקח או חכם במידה יוצאת דפן וסביר כי הסבריו ימצאו - בהתאם, - יתכן אפילו בנאליים בהתאם לנסיבות.
סעיף 5, - "טענה: מומחה של ההגנה קבע שהסימנים על מכנסיה של תאיר כלל לא היו טביעות נעל. האמת: כל השופטים דחו את קביעתו של המומחה וקבעו שאכן מדובר בטביעת נעל.". - א. ה-"טענה" לא בדיוק סותרת את ה-"אמת". נא לתשומת לב הפרקליטים. ב. - המדובר פחות-או-יותר במומחה מס' 1 בעולם. אז שוב, - השאלה לא מה אמרו השופטים, אם זדורוב חף מפשע אף אחד מהם לא יֵצֵא טוב, - אין ספק, - השאלה היא מה הביא את אותם שופטים לאותן מסקנות. - מי שמקבל באופן עוור דברים רק משום ששופטים סמכו עליו ידיהם זכה בספק למותר האדם. - אין הסברים לגופו של עניין.
סעיף 7, - "הרצח התרחש מהר מאוד, כנראה תוך כדי מאבק, וזדורוב מודאג מאיזו 'תקלה' שתסבך אותו ומכך שבכל רגע יכולה תלמידה להיכנס לשירותים". - נכון מאד, - אם באמת זדורוב הוא הרוצח, - אז למה הוא רצח אותה?
סעיף 8, - "טענה: שלושה נערים שהיו בקצרין נסעו במונית ואחד אמר "מה עשיתי". מצאו אצלם חולצה עם דם. הוא בטח הרוצח. האמת: המשטרה איתרה את הנערים, ולאחר שנחקרו נשללה לחלוטין מעורבותם. לא נמצאה כל חולצה מוכתמת בדם.". מה זה קשור? הם לא הרוצחים. אין בעיה.
סעיף 9, - "טענה: לזדורוב לא היה מניע לרצוח את תאיר ראדה, בעוד החברות שלה היו מסוכסכות איתה". שוב, - מסיטים את תשומת הלב, - חברות שהיו מסוכסכות איתה אולי לא התאבלו מרה על מותה, אבל לא בהן דברים אמורים.
- "לא חייבים להוכיח מניע כדי להרשיע אדם בעבירה", - נא לתשומת לב. - זה ראש דפוק של משפטנים. יכול להיות שֶׁקָיָים דִּין כזה, - את מי זה מעניין? השאלה היא לענין המציאות, - (- !) עד-כמה האשמה אמנם מסתברת מן הבחינה ההגיונית? - זה לא דבר שתלוי בחוקים ופסיקות של בתי-משפט.
- "מניע אפשרי נוסף שהעלה אחד השופטים היה 'אין מניע' שקשה לנו להבין אותו, ונובע מהרצון שלו 'לחוש את ההרגשה' של הרצח, מה שמתיישב עם החיפוש שלו אחרי סרטי 'סנאף'". - כמה נפלא! - "אין מניע" כמניע.
- אף עבריין לא ימלט ממיצוי הדין.
קיימים מקרים כאלה, אבל הם נדירים ביותר, - והדעת נותנת, - באפן טבעי, - שצריך יהיה לעמד במקביל על מאפיינים מתאימים של הנאשם ע"מ להשתכנע בסבירות הרעיון. אני לא חושב ששופט צריך להיות רחוק מאד ממטומטם כדי להעלות אותו באפן סתמי.
סעיף 11, - "כל השופטים, כולל שופט המיעוט, מסכימים שכדי להרשיע לא חייבים לפתור כל חידה ולענות על כל שאלה שנשארה. לא חייבים להרכיב את כל הפאזל, מספיק שמי שמתבונן בפאזל מרחוק יוכל לקבוע בוודאות: אני רואה בית, אני רואה עץ, אני רואה שמיים. לא צריך שהפאזל יהיה שלם, צריך שהוא ייתן תמונה מספקת.". מקובל. - נכון. השאלה היא עד כמה השופטים אחראיים ועד כמה הם באמת רואים בית או עץ, או שמים, - או - שהם מְעַיְינִים בַּפְּסִיקָה ושם כתוב שהם רואים בית או עץ, - או אולי שמים, - ואז גם אם הם לא בדיוק דומים לרוברט רדפורד, - מי הם שישברו לה את המלה?
- ולסיכום, - דבר אחד נראה שאפשר לומר בודאות, - אם אחרי פרסום המסמך הזה יסתבר שרומן זדורוב חף מפשע, - לא רק זכאי מחמת-הספק אלא חף מפשע בבירור, - שי ניצן צריך להתפטר.
- פחות טכנוקרט אחד.
- פחות טכנוקרט אחד.