בפס"ד בבג"ץ 10145/17 שהוגש בעקבות תכנית "עובדה" מ-22.11.17 כותב השופט יצחק עמית ביום 23.1.18 בהסכמתם של השופטים אורי שהם וג'ורג' קרא (שלא הוסיפו מלה בנידון) אודות אפי נווה (המשיב 6 שם, - להלן "המשיב") ואודות חברי-הועדה-לבחירת-שופטים- (המשיבה 2) מטעם-לשכת-עורכי-הדין, בסעיף 4 לדבריו שם, - את הדברים הבאים:
אם הדברים עשויים להיות מוחמצים, - משמעותם שהשופט הנכבד (בלא כל קשר לכישוריו בפעל כמובן) ושני חבריו הנכבדים בלית ברירה (כנ"ל) אף הם מניחים את האמור לעיל כיסוד מוצק להמשך הדיון ולהכרעתם בו כאילו היו אמת לאמיתה שאמיתותה הוכחה בדרך כלשהיא בפני בית המשפט - בלא כל צרך מסתבר (ז.א. או איזכור בפסה"ד) לביסוס או הבהרת שיקול-דעתם בנידון בכל דרך שהיא, - ועל בסיסם של הדברים המצוטטים יבוא בית המשפט העליון להכרעה ולהחלטה ולמתן פס"ד שימצאו כמובן אחראיים ורציניים ושקולים ומבוססים בהתאם להעמדת הבסיס חסרת האחריות עליה ישענו כדבר שאין עליו עוררין.
- צריך להעיר שהחזקה בה מועמדים עוה"ד (דאז) אפי נווה וחברי הוועדה ככלל (- "בהווה ובעתיד", - ע"פ המשמשים בקדש בהיכל המשפט) אינה בהכרח מרכז הדברים לעניין ההכרעה בעתירה, - הנראית ככלל אולי סבירה על פניה דווקא; - ולי אישית באמת לא ברור כיצד היה מקומם של הדברים להמצא אילו ידענו כבר אז את שנתגלה בעקבות בדיקת מכשיר הטלפון של נווה שנתגלגל לידי הדס שטייף. - רוצה לומר כי גם לחלציהם של מקצת חברי הועדה (או בעלי ההשפעה המובהקת ביותר עליהם) חלקם הם, יתכן, - המכובד אולי, - (ראה מקדם) בהכרעותיה ואיוש המשרות הרלוונטיות. קל וחומר, דומה, לעניין הבאת הדברים הנטענים בעתירה שבהליך המדובר במסגרתה של סבירות, גם אם נמוכה אולי, - אבל יתכן כי לא עוד מבוטלת.
- אבל תניחו לכל זה, לכל ההתבטאויות הזהירות והזהירות-פחות ולמסקנות האפשריות, - פשוט תקראו מה הם כותבים, - למעלה, או בפסק הדין עצמו המקושר, - (כאן שוב) איפה אנחנו חיים? לא מסובך. ממש לא מסובך.
- ועוד הערה אחת, - המלמדת גם היא, אודות המנטליות הלא מלבבת בעליל של האוכלוסיה הזוכה (מכח החלטותיה של הועדה הטהורה הנזכרת) לאחז בידה יום יום את שבט ההכרעה המתמדת בנושאים שונים - ולא פעם גורליים; - לא זו בלבד שעמית מיודענו, - או אם תרצו שלשת חברי המותב הנידון יחדיו, - רואים ובוחרים להניח שאפי נווה אישית, וחברי הועדה מטעם לשכת עוה"ד כמו"כ, - "יהיו מונחים רק משיקולים מקצועיים טהורים" - כאמור לעיל, - אלא שבאפן שעשוי היה דווקא שלא להמצא מפליא אמנם - נחזים הם לדמות בנפשם כי שבה וניתנה בידם הנבואה, - (ומובן כי לא נעלם מהם כי קטין אינו עשוי לשמש ככלל ולדון ולהכריע בערכאה בה ישבו הנכבדים והמכובדים) ויציינו בפנינו כי הֲנַחֲתָם (חֲזָקָתָם) זו אין תחולתה אך לעת הזאת כי אם "בהווה ובעתיד", אף כי לא נקבו במפורש במועדה המדויק של אחרית הימים, או לחילופין תחת זאת של תחיית המתים. - יָשִׂישׂ משה הרב הגדול, - ישמח שמואל ממליך המלכים, - יגיל אליהו עושה דבר ה', - יפצחו ברנה לא נשמעה כמותה יחזקאל, ישעיהו וירמיהו מביאי דבר השם ומשמיעי מילותיו בפני עמם הסורר והמורד מימים ימימה, - פניהם קורנות, ועיניהם מאירות, אל מול השכינה שירדה ונחה כענני השמים עצמם, - במסגרתן העבשה של ערכאות משפטיות של חולין - על יחידי סגולה נבחרים וקדושים שנמשחו בשמן יקר בידי הועדה העילאית - אין משל לטוהרה, - השמים מדרך רגליה. שמא קרובה הגאולה, - ורוח לא אבדה מקרב עם הספר והניירת והטפסים ופסקי-הדין, - ויושבים עדיין ומסבים עימנו גלויי-עיניים הרואים את הנולד, - (אף אם לא פעם כפגר דווקא, או גוויה, המשמחים לבב אנוש שחיים אין בו, והמשפט אדונו) ונחה רוח ה' בחסדה אף על סכלים מובהקים וחסרי דעת - וְיֶדְעוּ וְיֹאמֶרוּ, - כי אין אלוהים מבלעדי ה', (- "אללה", בלשונם הרשמית של בני מיעוטים) ואין משפטנים מושחתי-לב או נכי-שכל, - ואין עורכי דין חלילה דוברי שקר (לא כל שכן כמובן רודפי בצע) כדיבת העם רעה יום-יום ושעה-שעה, - ואין שופטים שבישראל גבהי-לב ועוועים באחוז בם כסאם מתחת וביראת אווילים ושוטים אותם ממעמקי האולם מתחת כמו-כן, - ואין בלתי אם הטוהר והאמת והרוח-הנצחית משמשים במערכת-בתי-המשפט: - רוצה לומר כי אווילים וחסרי דעת בלבד - הם - ואך הם, - יאמינו בדברי הבל מובהקים ונעדרי תחתית הטוענים לשחיתות שלא תיתכן ולא עשויה הייתה להתכן מעולם, - וסומים מלידה ובורים ואפיקורסים, אך-הם ישתטו לנסות ולבקש להטיל מומים במלאכי-השרת.
(- - - - - !!! - - - - -)
- "אנו מעמידים בחזקתם את המשיב ואת כל חברי הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין בהווה ובעתיד, כי יהיו מונחים רק משיקולים מקצועיים טהורים, וכי מינוי של שופט "נעשה וייעשה על-סמך כישורים ועבודה קשה, ולא על סמך ריצת רגליים במחוזות אחרים מחוץ למערכת" (פסק דיני בבג"ץ 6022/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' נשיאת בית משפט עליון, בפסקה 16 (2.10.2017))".
- צריך להעיר שהחזקה בה מועמדים עוה"ד (דאז) אפי נווה וחברי הוועדה ככלל (- "בהווה ובעתיד", - ע"פ המשמשים בקדש בהיכל המשפט) אינה בהכרח מרכז הדברים לעניין ההכרעה בעתירה, - הנראית ככלל אולי סבירה על פניה דווקא; - ולי אישית באמת לא ברור כיצד היה מקומם של הדברים להמצא אילו ידענו כבר אז את שנתגלה בעקבות בדיקת מכשיר הטלפון של נווה שנתגלגל לידי הדס שטייף. - רוצה לומר כי גם לחלציהם של מקצת חברי הועדה (או בעלי ההשפעה המובהקת ביותר עליהם) חלקם הם, יתכן, - המכובד אולי, - (ראה מקדם) בהכרעותיה ואיוש המשרות הרלוונטיות. קל וחומר, דומה, לעניין הבאת הדברים הנטענים בעתירה שבהליך המדובר במסגרתה של סבירות, גם אם נמוכה אולי, - אבל יתכן כי לא עוד מבוטלת.
- אבל תניחו לכל זה, לכל ההתבטאויות הזהירות והזהירות-פחות ולמסקנות האפשריות, - פשוט תקראו מה הם כותבים, - למעלה, או בפסק הדין עצמו המקושר, - (כאן שוב) איפה אנחנו חיים? לא מסובך. ממש לא מסובך.
- ועוד הערה אחת, - המלמדת גם היא, אודות המנטליות הלא מלבבת בעליל של האוכלוסיה הזוכה (מכח החלטותיה של הועדה הטהורה הנזכרת) לאחז בידה יום יום את שבט ההכרעה המתמדת בנושאים שונים - ולא פעם גורליים; - לא זו בלבד שעמית מיודענו, - או אם תרצו שלשת חברי המותב הנידון יחדיו, - רואים ובוחרים להניח שאפי נווה אישית, וחברי הועדה מטעם לשכת עוה"ד כמו"כ, - "יהיו מונחים רק משיקולים מקצועיים טהורים" - כאמור לעיל, - אלא שבאפן שעשוי היה דווקא שלא להמצא מפליא אמנם - נחזים הם לדמות בנפשם כי שבה וניתנה בידם הנבואה, - (ומובן כי לא נעלם מהם כי קטין אינו עשוי לשמש ככלל ולדון ולהכריע בערכאה בה ישבו הנכבדים והמכובדים) ויציינו בפנינו כי הֲנַחֲתָם (חֲזָקָתָם) זו אין תחולתה אך לעת הזאת כי אם "בהווה ובעתיד", אף כי לא נקבו במפורש במועדה המדויק של אחרית הימים, או לחילופין תחת זאת של תחיית המתים. - יָשִׂישׂ משה הרב הגדול, - ישמח שמואל ממליך המלכים, - יגיל אליהו עושה דבר ה', - יפצחו ברנה לא נשמעה כמותה יחזקאל, ישעיהו וירמיהו מביאי דבר השם ומשמיעי מילותיו בפני עמם הסורר והמורד מימים ימימה, - פניהם קורנות, ועיניהם מאירות, אל מול השכינה שירדה ונחה כענני השמים עצמם, - במסגרתן העבשה של ערכאות משפטיות של חולין - על יחידי סגולה נבחרים וקדושים שנמשחו בשמן יקר בידי הועדה העילאית - אין משל לטוהרה, - השמים מדרך רגליה. שמא קרובה הגאולה, - ורוח לא אבדה מקרב עם הספר והניירת והטפסים ופסקי-הדין, - ויושבים עדיין ומסבים עימנו גלויי-עיניים הרואים את הנולד, - (אף אם לא פעם כפגר דווקא, או גוויה, המשמחים לבב אנוש שחיים אין בו, והמשפט אדונו) ונחה רוח ה' בחסדה אף על סכלים מובהקים וחסרי דעת - וְיֶדְעוּ וְיֹאמֶרוּ, - כי אין אלוהים מבלעדי ה', (- "אללה", בלשונם הרשמית של בני מיעוטים) ואין משפטנים מושחתי-לב או נכי-שכל, - ואין עורכי דין חלילה דוברי שקר (לא כל שכן כמובן רודפי בצע) כדיבת העם רעה יום-יום ושעה-שעה, - ואין שופטים שבישראל גבהי-לב ועוועים באחוז בם כסאם מתחת וביראת אווילים ושוטים אותם ממעמקי האולם מתחת כמו-כן, - ואין בלתי אם הטוהר והאמת והרוח-הנצחית משמשים במערכת-בתי-המשפט: - רוצה לומר כי אווילים וחסרי דעת בלבד - הם - ואך הם, - יאמינו בדברי הבל מובהקים ונעדרי תחתית הטוענים לשחיתות שלא תיתכן ולא עשויה הייתה להתכן מעולם, - וסומים מלידה ובורים ואפיקורסים, אך-הם ישתטו לנסות ולבקש להטיל מומים במלאכי-השרת.
(- קיצורו של דבר - הוסר חשש מליבנו, ואף לימים שיבואו נשכיל ונדע דרכם-של-עוה"ד-חברי-הועדה, - ארבעה המה נפלאו-מעמנו וחמישה לא-ידענום, - ומידי שוטים השכלנו)