בערב יום העצמאות, יום ד' 11 במאי 2016, התפרסם ראיון עם ארבעה נשיאים לשעבר של בית-המשפט העליון במוסף עצמאות מיוחד של עיתון ידיעות אחרונות. (עמ' 2-6 שם) לא קראתי, נכון לעת פירסום דברים אלה, - אבל אעפ"כ מצאתי שם את הדברים הבאים: (הכתבה של טובה צימוקי ואמירה לם, עמ' 6)
אמונה עיוורת. - אמונה עיוורת אינה אמונה.
- "בטח ראיתם את הסדרה "צל של אמת" של ערוץ 8 (הוט), שעסקה ברצח תאיר ראדה, או שמעתם עליה.
ברק: "לא ראיתי".
גרוניס: "שמעתי אבל לא ראיתי".
שמגר: "לא".
ביניש: "אני בכוונה לא ראיתי".".
ברק: "לא ראיתי".
גרוניס: "שמעתי אבל לא ראיתי".
שמגר: "לא".
ביניש: "אני בכוונה לא ראיתי".".
2 comments:
האמת, שזה יותר גרוע מזה, - אם בודקים בפסק הדין, סעיף 24 בדברים של דנציגר, - רואים שעד כדי כך הסיפור (המובא בפרק האחרון של "צל של אמת") היה חסר חשיבות בעיניו, שהוא אפילו לא ראה צרך (או טעם) לציין שביקשו להביא את הדברים בביהמ"ש אבל ביהמ"ש לא נתן רשות להציג את הדברים בהליך. היו כל מיני שאחרי שידור הסדרה אמרו שזאת עדות ישנה וכבר מוכרת ולא משהוא חדש, אז נכון שהיא הייתה כבר קדם, אבל שלשת השופטים בגדול שדנו בערעור בכלל לא ידעו שהיה דבר כזה, ידעו מן הסתם שהייתה בקשה שנדחתה להביא את הדברים במסגרת ההליך, אבל כנזכר בהתחלה זה היה עד כדי כך חסר חשיבות בעיניהם שאין אפילו חצי מלה בנידון בפסק הדין.
ביום ו' האחרון, 15.3, נתפרסם ראיון עם שילה ענבר, מי שהייתה התובעת במשפט זדורוב, במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". הראיון נמשך לפי המופיע שם למעלה מ-3 שעות. השאלה האחרונה שם היא "משפט זדורוב יגיע פעם לסוף?" - התשובה - "כבר לא יודעת. בוא, לפני סיום אגיד לך משהוא מהפכני: זה תיק שהדבר הכי נכון לעשות בו, מההתחלה, הוא הסדר טיעון. אם היה שכל למישהו. לא יודעת אם הצדדים היו מגיעים לעמק השווה, אבל זה היה הדבר הנכון. היה עושה שקט לכולם. אני בטוחה שזה גם לא לטובתו של זדורוב, שבמשך שנים על גבי שנים התיק שלו לא נגמר." יש המשך, עוד פסקה אחת, אבל זה העקר. אני מעדיף לא להגיד מה אני חושב על זה. שכל אחד יסיק את המסקנות בעצמו.
Post a Comment