נתקלתי בסרטון הזה ב-YouTube וחתכתי ממנו את הוידאו שכאן. - ראיון ב-ynet עם עוה"ד דניאל חקלאי שמייצג את אולה קרבצ'נקה הידועה כ-"א.ק.". - העניין הוא לא בפרשה עצמה כאן. - המראיין שואל את עוה"ד, - (!)
- ברור למדי, נראה, שהמראיין לא מצוי בעולם המשפט. כתב משפטי לא היה שואל שאלה כזאת. - מה יכול חקלאי לענות?
- "לא, האמת שהיא דווקא אשמה, - אבל אני אשכנע אתכם שההפך הוא הנכון"? - לא שאני מתכוון לומר כאן שהיא בצעה את הרצח, או שהיא לא בצעה את הרצח, - אבל טבעה של המערכת (שבה עוסק הבלוג הזה) שהתמקדותם של עו"ד אינה באמת. - המחוייבות שלהם היא לאינטרסים של הלקוחות שלהם, - האנוכיות מקודשת בעולם המשפט.
- המראיין מטיל על חקלאי פצצה בהפתעה גמורה בלי שהוא מבין שמה שהוא מסר לידיו משול לרימון יד. כמו בשיר של דיויד בואי שקבל לידיו את הקופסא ונותר חסר אונים. - העניין שלנו לא בחקלאי, ולא במראיין. - העניין במערכת ובטיבה. - איזה מן עולם זה? עולם חולה.
- ולא מעוניין בתרופה. אם כי בהחלט מעוניין באמון הציבור.
- ביום שבו שופט יוכל לשאול עורך-דין שמופיע בפניו, - "אתה, - אילו ישבת במקומי, כאן, כשופט בהליך הנוכחי - היית מקבל את מה שאתה מנסה לטעון? - היית מסכים למה שאתה מבקש כאן?", - אז, אולי, - המערכת תתחיל להתקדם לקראת אמות מידה סבירות שניתן לקבלן בחברה של בני אדם שאינה מושחתת. עד אז כדאי שהיושבים שם לא יראו את עצמם כמי שמשכמם ומעלה אלא כמי שמכתפו ומטה של הציבור ככלל.
חקלאי תחילה אומר את שאין לו ברירה אלא לומר.
אחרי כן הוא מתחמק. - "כמובן, לא הייתי בזירת הפשע, לא צלמתי את זירת הפשע, אני סנגור פלילי, אני משפטן פלילי, אני עו"ד, אני יכול רק להביט בראיות, אני יכול רק לנתח עדויות, וככל שאני מביט בראיות, ככל שאני מנתח את העדויות, ככל שאני מעמיק בפרשה, אני משוכנע שאין קשר בין א.ק. לבין הרצח הנורא של תאיר זכרונה לברכה". - לא קל להאשים אותו. הוא נבל ברשות התורה (סבא שלי נהג לומר שעו"ד זה רועה זונות ברשיון) במערכת שמחנכת לכך. כל עו"ד אחר, ככלל, - לא היה נוהג טוב יותר. - המצב דומה לשמשליכים בפניך פגר של סוס בהפתעה גמורה כשאתה צועד ברחוב באפן סתמי ביותר ואתה אמור לקבל זאת כאילו היה ביכלתך לצפות את הדברים למפרע. שלמה קאלו כותב היכן שהוא שאין זה מטבעו של איש הרוח לחטט בהתחמקויות. אז לא הכל נכתב כאן. - אבל אם השחיתות [של המערכת המשפטית] מורמת למעמד של דוגמא ומופת ע"י משמשים נכי שכל ומשמשות אטומות לב, - אז נראה בהחלט מן הרצוי לזעק בפני העם ולחשפה בקלקלתה. וזו שם יום יום. ראו כתבת הרשת של הבלוג הזה, למעלה בשורת הכתובות.
"אתה מלווה את הגברת הזו לא מעט שנים, - אתה מדבר איתה, דברת איתה, חקרת אותה, בדקת איתה - יד על הלב - אתה יודע לומר לנו - לציבור הישראלי - 'חברים, - זאת לא היא, אני משוכנע בכך'?".
- ברור למדי, נראה, שהמראיין לא מצוי בעולם המשפט. כתב משפטי לא היה שואל שאלה כזאת. - מה יכול חקלאי לענות?
- "לא, האמת שהיא דווקא אשמה, - אבל אני אשכנע אתכם שההפך הוא הנכון"? - לא שאני מתכוון לומר כאן שהיא בצעה את הרצח, או שהיא לא בצעה את הרצח, - אבל טבעה של המערכת (שבה עוסק הבלוג הזה) שהתמקדותם של עו"ד אינה באמת. - המחוייבות שלהם היא לאינטרסים של הלקוחות שלהם, - האנוכיות מקודשת בעולם המשפט.
- המראיין מטיל על חקלאי פצצה בהפתעה גמורה בלי שהוא מבין שמה שהוא מסר לידיו משול לרימון יד. כמו בשיר של דיויד בואי שקבל לידיו את הקופסא ונותר חסר אונים. - העניין שלנו לא בחקלאי, ולא במראיין. - העניין במערכת ובטיבה. - איזה מן עולם זה? עולם חולה.
- ולא מעוניין בתרופה. אם כי בהחלט מעוניין באמון הציבור.
- ביום שבו שופט יוכל לשאול עורך-דין שמופיע בפניו, - "אתה, - אילו ישבת במקומי, כאן, כשופט בהליך הנוכחי - היית מקבל את מה שאתה מנסה לטעון? - היית מסכים למה שאתה מבקש כאן?", - אז, אולי, - המערכת תתחיל להתקדם לקראת אמות מידה סבירות שניתן לקבלן בחברה של בני אדם שאינה מושחתת. עד אז כדאי שהיושבים שם לא יראו את עצמם כמי שמשכמם ומעלה אלא כמי שמכתפו ומטה של הציבור ככלל.
חקלאי תחילה אומר את שאין לו ברירה אלא לומר.
אחרי כן הוא מתחמק. - "כמובן, לא הייתי בזירת הפשע, לא צלמתי את זירת הפשע, אני סנגור פלילי, אני משפטן פלילי, אני עו"ד, אני יכול רק להביט בראיות, אני יכול רק לנתח עדויות, וככל שאני מביט בראיות, ככל שאני מנתח את העדויות, ככל שאני מעמיק בפרשה, אני משוכנע שאין קשר בין א.ק. לבין הרצח הנורא של תאיר זכרונה לברכה". - לא קל להאשים אותו. הוא נבל ברשות התורה (סבא שלי נהג לומר שעו"ד זה רועה זונות ברשיון) במערכת שמחנכת לכך. כל עו"ד אחר, ככלל, - לא היה נוהג טוב יותר. - המצב דומה לשמשליכים בפניך פגר של סוס בהפתעה גמורה כשאתה צועד ברחוב באפן סתמי ביותר ואתה אמור לקבל זאת כאילו היה ביכלתך לצפות את הדברים למפרע. שלמה קאלו כותב היכן שהוא שאין זה מטבעו של איש הרוח לחטט בהתחמקויות. אז לא הכל נכתב כאן. - אבל אם השחיתות [של המערכת המשפטית] מורמת למעמד של דוגמא ומופת ע"י משמשים נכי שכל ומשמשות אטומות לב, - אז נראה בהחלט מן הרצוי לזעק בפני העם ולחשפה בקלקלתה. וזו שם יום יום. ראו כתבת הרשת של הבלוג הזה, למעלה בשורת הכתובות.
No comments:
Post a Comment